החלטה בתיק פר"ק 1341-07-12

המבקש, המשמש כמפרק של מטאניס מיכאל - חברה לבניין ועבודות אבן בע"מ (בפירוק) (" החברה"), הגיש בקשה למתן הוראות שעניינה מחיקת הערות אזהרה שנרשמו לטובת המשיב בתאריכים 27.10.11 ו-26.1.12 על זכויות החברה בבניין בן שמונה קומות המצוי בכפר יאסיף והידוע כחלקה 55 בגוש 18764 (" הנכס"). המבקש טוען כי הנסיבות האופפות את רישום הערות האזהרה מעוררות חשד שמדובר בעסקאות למראית עין, בהברחת נכסים או, מכל מקום,  בהעדפת נושים. לטענתו, בבקשה להקפאת הליכים שהגישה החברה קודם לתחילתו של הליך הפירוק נטען כי הערות האזהרה נרשמו בקשר עם גיוס אשראי ממקור חוץ בנקאי וכי בבקשה נוספת להקפאת הליכים, לאחר שנדחתה הבקשה הראשונה, ציינה החברה שהערות האזהרה נרשמו לטובת המשיב כבטוחה להחזר הלוואות שהוא נתן לחברה. המבקש מציין בבקשה כי בתוקף סמכותו כמפרק החברה הוא חקר את מנהלת החברה, ועל יסוד המידע שקיבל ממנה הוא בדעה שהסכמי מכר שלכאורה נכרתו בין החברה לבין המשיב ואשר על סמכם, כביכול, נרשמו הערות האזהרה, אינם אלא הסכמים למראית עין שנועדו לכסות על העובדה שמדובר בהבטחת פירעון אשראי שניתן לחברה על ידי המשיב, ומשכך מדובר בשעבוד נכס של החברה שלא נרשם כדין ולכן אין לו תוקף כלפי המפרק.

המשיב כופר בטענות המבקש, והוא טוען כי לכל "התהיות" ו"החשדות" שמעלה המבקש לגבי ההסכמים שבין החברה לבין המשיב קיימת תשובה עניינית, והוא טוען גם שמכוח ההלכה שנפסקה ברע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב פ"ד נח(3), 385 (" עניין סופיוב"), בקשה למתן הוראות אינה המסגרת הנאותה לבירור המחלוקת שבין המבקש לבין המשיב. לעניין אחרון זה משיב המבקש כי דווקא הדברים שנאמרו בעניין סופיוב תומכים בכך שהבקשה הנוכחית היא ההליך הנכון, ואין לשעות לטענות המשיב שיש לברר את המחלוקת בדרך של תובענה רגילה.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שבכל הנוגע להתאמת ההליך של בקשה למתן הוראות לבירור המחלוקת הדין הוא עם המשיב, ומשום כך אני רואה לדחות את הבקשה תוך הדגשה שאיני פוסק דבר לעיצומה של המחלוקת.

מעיון בטענות המבקש עולה כי, ככל הנראה, הוא נתפס לכלל טעות כאשר הוא מניח שטענת המשיב היא שלבית משפט זה אין סמכות לדון בעניין. אלא שלא כך טען המשיב וטענתו היא, על יסוד הדברים שנאמרו בעניין סופיוב, שבקשה למתן הוראות איננה המסגרת הראויה לבירור המחלוקת. המבקש טוען שבעניין סופיוב לא נשללה האפשרות שבקשה למתן הוראות תהיה מסגרת דיונית מתאימה גם במקום המצריך בירור עובדתי, אלא שנוכח היקפה של יריעת המחלוקת העובדתית, כמו גם מורכבותה, המסגרת של בקשה למתן הוראות אינה ההליך המתאים. בעניין סופיוב אמר בית המשפט כי " ניתן לסכם אפוא את התנאים הנדרשים, דרך כלל, להכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך מתן הוראות: א). בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה האם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר; ב). בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה; ג). בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין או פגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל דין".

המבקש איננו מתעלם מדברים אלה, והוא הביא בתשובתו לתשובת המשיב גם דברים אחרים שנאמרו בעניין סופיוב, וטענתו היא שגם בירור עובדתי שאינו דווקא קצר ופשוט יכול להיעשות בדרך של בקשה למתן הוראות. דעתי היא שהמבקש קורא בפסק הדין בעניין סופיוב את מה שאין בו, וסיכומה של ההלכה כפי שצוטט לעיל משקף את הדין הראוי. אוסיף עוד כי המבקש הביא מדברי בית המשפט בעניין סופיוב שלפיהם על בית המשפט להימנע מלתת יד לניסיונות לסרבל את הדיון ולהאריך את ההליכים, ולטענתו זו תכלית עמדתו של המשיב.

דעתי שונה, ואני סבור כי סקירת הנושאים הטעונים הכרעה, כפי שהיא מובאת בתשובת המשיב במענה לטענות המבקש בבקשה, מצביעה על כך שהבירור העובדתי רחוק מלהיות קצר ופשוט. יריעת המחלוקת כוללת את השאלות אם רכש המשיב נכסי מקרקעין מן החברה, אם וכמה הוא שילם בקשר לרכישה, אם אכן - כטענת המבקש - לא מדובר בעסקאות אמיתיות אלא בהסכמים למראית עין שנועדו להסוות אשראי שנתן המשיב לחברה, השימוש שנעשה על ידי החברה בסכומי כסף ששולמו על ידי המשיב, אי סדרים ברישומי התשלומים בספרי החברה ועוד כהנה וכהנה. דעתי היא שמחלוקת עובדתית זו אינה יכולה להתברר בדרך של בקשה למתן הוראות, ולכן יהיה על המבקש להגיש נגד המשיב תובענה בבית משפט מוסמך שבה הוא יעתור לסעדים הנעתרים בבקשה.

סיכומו של דבר, הבקשה למתן הוראות נדחית, אולם המבקש יוכל להגיש לבית המשפט המוסמך תובענה למתן הסעדים הנעתרים בבקשה זו.

המבקש ישלם למשיב שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: סיגל